לא מזמן במהלך צפייה בסדרת טלוויזיה, העלתה אחת הדמויות את הטענה, שהבלוג הוא למעשה ביטוי לגעגועים לחיים ללא פרטיות שהיו לפני העידן המודרני. שבוע שעבר במהלך השתלמות, טען המרצה, פסיכולוג במקצועו, שהסיבה לאחוז גירושים ובגידות הנמוך בישראל ביחס לעולם המערבי נובעת בחלקה מסינדרום העיר הקטנה.
סינדרום העיר הקטנה הנה תופעה סוציולוגית הבאה לתאר שינויים בהתנהגות החברה האנושית הנובעים ממסגרת חברתית מצומצמת בה כולם מכירים את כולם. מתוך היותה חריגה מסגרת זו מצייתת לחוקיות משלה.
בעידן המודרני בעולם המערבי, עידן הפסיכואנליזה והאני חושב משמע אני קיים, גבולות האני הפכו ברורים ומובחנים והאינדיבידואליזם הפך לחזות הכל. החברה, כריקמה תרבותית עם יסודות וערכים משותפים החלה להפוך לשאלה פתוחה עם תשובות לא ברורת.
האם יתכן כי הווב 2.0 הנו תיקון סוציולוגי? אולי למעשה הכפר הגלובלי הוא נסיון לחזרה לכפר?
מה המוטיבציה האנושית לעשות שימוש בבלוג או במיקרו בלוג (טוויטר) ולדווח על תחושותינו, מיקומנו ומעשינו? אולי, האינדיווידואל שהועלה על נס במאה השנים האחרונות מרגיש בודד. ייתכן ועל ידי דיווח תמידי והידיעה כי האדם חשוף לעולם בכל רגע נתון האדם מקבל צידוק ואישור נפשי לקיומו? אולי האדם מחפש גבולות מוסריים דרך החשיפה והאישור החברתי?
"אני חושב משמע אני קיים" זו נקודת המפנה הפילוסופית של המאה ה -17. דקארט הוכיח את קיומו הוא אך התקשה להוכיח את קיומו של האחר. "אני חלק מהרשת משמע אני קיים "זו אולי האמירה של המאה ה 21. כאן התהפכו היוצרות אני קיים בזכות האחר בזכות ההכרה שלו במחשבה שלי.
סינדרום העיר הקטנה הנה תופעה סוציולוגית הבאה לתאר שינויים בהתנהגות החברה האנושית הנובעים ממסגרת חברתית מצומצמת בה כולם מכירים את כולם. מתוך היותה חריגה מסגרת זו מצייתת לחוקיות משלה.
בעידן המודרני בעולם המערבי, עידן הפסיכואנליזה והאני חושב משמע אני קיים, גבולות האני הפכו ברורים ומובחנים והאינדיבידואליזם הפך לחזות הכל. החברה, כריקמה תרבותית עם יסודות וערכים משותפים החלה להפוך לשאלה פתוחה עם תשובות לא ברורת.
האם יתכן כי הווב 2.0 הנו תיקון סוציולוגי? אולי למעשה הכפר הגלובלי הוא נסיון לחזרה לכפר?
מה המוטיבציה האנושית לעשות שימוש בבלוג או במיקרו בלוג (טוויטר) ולדווח על תחושותינו, מיקומנו ומעשינו? אולי, האינדיווידואל שהועלה על נס במאה השנים האחרונות מרגיש בודד. ייתכן ועל ידי דיווח תמידי והידיעה כי האדם חשוף לעולם בכל רגע נתון האדם מקבל צידוק ואישור נפשי לקיומו? אולי האדם מחפש גבולות מוסריים דרך החשיפה והאישור החברתי?
"אני חושב משמע אני קיים" זו נקודת המפנה הפילוסופית של המאה ה -17. דקארט הוכיח את קיומו הוא אך התקשה להוכיח את קיומו של האחר. "אני חלק מהרשת משמע אני קיים "זו אולי האמירה של המאה ה 21. כאן התהפכו היוצרות אני קיים בזכות האחר בזכות ההכרה שלו במחשבה שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה