במאה ה - 18 חלה תפנית משמעותית בפילוסופיה המערבית. הפילוסוף
עמנואל קאנט עשה את ה"מהפך הקופרניקאי" וקבע שהאדם אינו "תבנית נוף מולדתו" אלא ההיפך הוא הנכון. למעשה הכרתנו את המציאות מוגבלת לתבניות וקטגוריות מסויימות שהעולם חייב להסתדר בתוכן. בראשית המאה ה - 20 הפילוסוף
לודוויג ויטגנשטיין קבע שגבולות העולם הם גבולות השפה. אנו יודעים רק את מה שניתן לתאר בצורה לוגית בעזרת השפה. הטענה אותה אני משמיע כאן היא, שהאדם יכול ליצור אם מתוך כוונה ואם מתוך מקרה דברים המצייתים לחוקיות אותה הוא כבר מכיר קרי - תבניות המשקפות את עצמו.
בבואנו לנתח את הרשת מתוך מחשבה זו, איני הראשון המשווה אותה למבנה המוח. מארג של תאים המתקשר ברשת סבוכה ומכיל ידע ומידע. אי מציע להתייחס לתהליך התפתחות המוח האנושי ולהקביל אותו לתהליכים שאו יכולים לזהות ברשת. מהו
המוח למעשה? אוסף של תאים המקושרים בינהם במספר רב של תבניות. האות היוצא מן התא הוא חשמלי כמו גם האות המתקבל בתא האחר. אולם, בתווך ביניהם, בסינפסה, האות העובר הוא כימי. מערכת הקשרים הסבוכה היא זו המכילה את הידע והמידע. היא מתפקדת ביעילות מאחר וקיימים מרכזים שונים השייכים לפעולות שונות ומנגנוני שליטה ובקרה על הקלט, והפלט.
כשמבצעים את ההקבלה לרשת האינטרנט ניתן להבחין בתהליכי התפתחות דומים ולשער מספר השערות לגבי העתיד. הרשת בתחילתה הייתה מנגנון מכני בעיקרו. מערכת הקשרים והניתוב התבססה על מרכזי ידע ומשתמשי קצה שאגרו אותו. התהליכים שהובילו להיווצרות הווב 2.0 הם תהליכים שעיקרם הוא ייעול נקודת החיבור בין המחשבים נקודת חיבור שהיא, בדומה לסינפסה, אורגנית. מה תכלית הייעול? ראשית, בדומה למוח כל תא הוא בעל תפקיד. מעצם ההגדרה הזו, מערכת הופכת למערכת לומדת ומתפתח מאחר ומערכות הקשרים הופכות סבוכות ולומדות. לומדות מעצם הניתוק וחיבור מחדש של קשרים ורשתות במבנים שונים. לדעתי, השלב הבא, כפי שנכתב בפוסט הקודם:
אינטילגנציה ממוחשבת ורשתות חברתיות יהיה העלאת האגו האנושי לנקודת החיבור בין המחשבים. העלאה זו מתבצעת בימים אלו דרך רשתות חברתיות שונות. מה עשויה להיות השפעתה ניתן רק לשער.
לדעתי תופעת הרשתות החברתיות תשנה מהותית מבנים חברתיים ופוליטיים. ראשית, הקישור של האגו כפונקציה דרכה מתבצע החיבור בים יחידות המחשב ישפיע על מנועי החיפוש. מנועי חיפוש המושתתים על תוכן וקישור חברתי יהיו השלב הבא בהתפתחות. אם אני איש חינוך המקושר ברשתות חברתיות, ניתן לטוות דרך המייל שלי רשת של קישורים לאנשים ומידע הקשורים אלי מקצועית. דרך חיפוש כזה אני מגיע בצורה יעילה יותר אל המידע אותו אני מחפש.
בעקיפין, תהליך זה של מנועי חיפוש מבוססי תוכן, ייצור את מרכזי התפקוד השונים ומנגנוני הבקרה כפי שקיימים במוח. ראשית, מנועי חיפוש היודעים לזהות תכנים ולקשר אותם לאנשים ודרכם לרשתות של אנשים, יוכלו לייצר בקרה יעילה שאינה מבוססת על זיהוי סינטטי של מילים אלא על ניתוח שבאין מילה אחרת אקרא לו פסיכולוגי. בנוסף הם יוכלו לנתב מידע ביעילות רבה יותר כך ששליפתו תהיה יעילה ומהירה דרך ניתוח של מקור המידע ושיוך שלו למרכז מתאים. כך יווצרו בעקיפין מרכזים שונים המשוייכים לפונקציות שונות של הרשת.
ההשפעה של התפתחות זו על המבנים הכלכליים והפוליטיים תהיה לא פחות ממהפך שלם ומוחלט. בסופו של תהליך לדעתי מבני המקצוע והקריירה הנהוגים היום יישתנו ללא הכר ואדם למעשה יהווה פונקציה עובדת ותורמת במספר ארגונים שונים בו זמנית. יכול להיות אדם שהוא איש חינוך, חובב רכב ובעל רקע בתחומים שונים. קיומו כחלק מרשת עולמית יכול לשרת בתי ספר, חוקרים מוסכים ועוד. הדור שיהיה דומיננטי 15 שנה מהיום כבר מתנהל בצורה כזו בטורנטים, רשתות שיתוף קבצים ורשתות חברתיות. כשדור זה יגיע למסה קריטית, האדם יתרום את עצמו לשמש חלק ממנגנונים מורכבים אשר יאמצו אותו להיות חלק מרשת הידע, מידע ותפוקה שלהם. הוא יתוגמל על היותו חלק מן המערך. בעקיפין ייתרום הדבר לטשטוש של הגבולות בין גופים שונים שהיו מובחנים בעבר. בנוסף, בדומה למוח לא ניתן יהיה לשים את האצבע על המקום המדוייק האחראי לתופעה מסויימת אלא רק על איזור, קבוצת קשרים. ברשת העתידית יהיה ויתור על האגו בעולם הפיסי והאדרתו בזה הוירטואלי.
