חפש בבלוג זה

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

סיכום תקופה

פוסט זה מסכם את תקופת הלימודים, אך מקווה אני כי אינו האחרון. בראייה רפלקטבית על תקופת הלימודים אני יכול לזהות השפעות משמעותיות שהיו לה על תפיסותי ואישיותי. ראשית, ואולי חשוב מכל, לימודי התואר הצליחו להסיר מעלי את המיאוס שחשתי כלפי האקדמיה בארץ לאחר שביליתי 6 שנים במסגרותיה השונות. החוג בו למדתי נתן תכנים מעניינים, מעשירים, רלוונטיים ועדכניים וזאת באופן פרגמטי ולא מתפשר. אני מסיר את הכובע בפני ראש החוג הד"ר גילה קורץ על תצוגה מרשימה של מקצוענות שנדיר לראות במחוזותינו.
דווקא בשל הרקע של לימודי הפילוסופיה ממנו הגעתי, התכנים אליהם נחשפתי גרמו לי לחשוב מחדש על תפיסות רבות בהן החזקתי. לדעתי, ואף הרבתי לכתוב על כך בבלוג, כל תחומי החיים והמחשבה מצריכים חשיבה ובנייה מחדש על מנת להתאימם למציאות המרושתת של העולם הפוסט מודרני. כאנשי חינוך שומה עלינו להבין מציאות זו או לפחות את מצבנו הקיומי בתוכה, וזאת על מנת שאכן נוכל לחנך. צוות המורים בחוג סיפק לי גירוי מחשבתי דרך דיאלוגים וקונפליקטים רבים וכפי שאמרתי, בחלומי כך תיארתי לי את האקדמיה.
בכתיבתי הראשונה בבלוג זה דיברתי על התיעוד של המחשבות החולפות בראשי וזרעי הרעיונות אותם אני מבקש לזרוע. אני סבור שהבלוג מילא את ציפיותי באופן מלא. אמנם טרם זכיתי לחשיפה עליה דיברתי אך הדינאמיקה של הגל האינטרנטי עדיין רחוקה מבינתי. יחד עם זאת, אני כבר שם, על הרשת ומה זה אומר עלי ברמת הפסיכולוגיה האישית אני עוד מברר...  

יום שישי, 11 בפברואר 2011

מבנה הארגון העתידי (האדם כתחנת ממסר)

ברשומה זו אני מעוניין לעסוק במבנה הארגוני העתידי ובשיקולים האמורים להנחות את בנייתו. כפי שהתייחסתי בעבר, ישנן 3 שיטות ניהול ידע המתקיימות במקביל ומשלימות האחת את השנייה. השוויתי בין הראיה הכוללת של מערכת המורכבת משלושת התפיסות למבנה המוח. בבואנו לברוא מבנה ארגוני חדש, עלינו לנסות לדמות מבנה זה ככל שניתן. כלומר, ארגון יעיל בעבודתו יקיים את שלושת סוגי ההתקשרות בתוכו וכך יאפשר פעילות יעילה בתקשורת הפנים ארגונית (חשיבה ולמידה), ארגון וסידור המידע והידע (זיכרון) ובתקשורת אל מקורות חיצוניים. הפרט האחרון החסר בתצרף האמור הוא תחנת הממסר בין המחשבים קרי האדם. מהן התכונות הנדרשות מעובד בארגון שכזה על מנת שיהווה גורם המייעל ותורם לארגון?
הפונקציה המרכזית אותה עליו לקיים היא ההתקשרות אל חבריו מתוך הארגון ומחוץ. עליו לשלוט בכל צורות ההתקשרות האינטרנטיות על מנת שצבירת הידע וביצועי הארגון ישתפרו. ד"ר אלון הסגל אפיין את אותו עובד כעובד הידע. אפיונים אלו מצריכים שינוי כולל בשטות חיפוש ואיתור עובדים. החיפוש יהיה מבוסס על כישורים מוכחים בתפקוד חברתי מתוקשב ולאו דווקא על הכשרה מקצועית. חברת IBM מחפשת עובדים גם בקהילות של גיימרים שהוכיחו עצמם בתחומים אלו לדוגמה. ניתן לצפות כי מגמה זו תתחזק בעתיד הקרוב.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

גוגל דוקס ולמידת שפה זרה

כאמור, אני כרגע נמצא בעיצומו של תהליך העושה שימוש בגוגל דוקס בלימודי אנגלית בכיתה ח. ניתן לעיין במאפייני הפעילות בקישורים הבאים. ברשומה זו אדון ברעיון התיאורטי העומד מאחורי הפעילות. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הפדגוגיה של לימוד השפה הזרה הנו "תיאורית השפה כתקשורת (Communicative Language Theory). ניתן לקרוא בהרחבה על התיאוריה בקישור זה. בעיקרון, לאחר שנים בהן התייחסו לשפה כמבנה ארכיטקטוני והפדגוגיה הלמה את התפיסה (תרגול טכני), קמו בלשנים חדשים ובראשם נועם חומסקי וטענו כי השפה הנה תכונה טבעית מולדת אנושית. לא רק שאנו נולדים עימה אלא למידתה היא תוצר של תקשורת ופעילות טבעית. הפדגוגיה של למידת השפה הזרה השתנתה בעקבות שינוי תיאוטי זה. שינוי זה עיקרו היה בניסיון לחקות את תהליך הרכישה הטבעי והכנסתו אל הכיתה. העקרונות המנחים הינם:

  1. פעילות, תכנים ושימוש בשפה אותנטית ככל האפשר.
  2. יצירה של פער מידע Information Gap.
פער המידע הנו הבסיס לכל תקשורת משמעותית בין בני אדם. הנוטלים חלק בשיחה למעשה מגשרים על הפערים הקיימים אצל כל אחד מהם דרך תקשורת בה הם מקבלים ומוסרים מידע / ידע חדשים. פעילות הכוללת פער כזה בכיתה הלומדת שפה זרה תהיה לדוגמה: עבודה בזוגות כשכל תלמיד מחזיק תמונה הדומה אך שונה מזו של חברו. באמצעות שיחה על התלמידים לאתר את כל ההבדלים בין התמונות. פעילויות מסוג זה, הוכיחו את עצמן כיעילות מאוד בתהליך רכישת השפה.
מקום בו קשה ליצור פער מידע הוא נושא הכתיבה.  ניתן לתמלל שיחות או להעלות פעילות על הכתב. אולם, כתיבה יצירתית כגון חיבור או סיפור היא בדרך כלל משימה אישית. הכלי המתוקשב, קרי הגוגל דוקס מאפשר הרחבה של עקרון פער המידע לתהליך הכתיבה היצירתית. ככלי ווב 2.0 המאפשר אינטראקטיביות, הוא הופך את תהליך הכתיבה לדינאמי, משתנה וללא קו זמן ישר ולינארי. משימת כתיבה בגוגל דוקס הנתנת למספר תלמידים במקביל, יוצרת מצב בו קיים חוסר וודאות תמידי באשר לכתוב. חוסר וודאות זה מייצר עריכה ושינוי מתמיד בטקסט כשהתלמידים עורכים אותו מחדש על מנת שיתאים לשינויים אותם ביצעו תלמידיהם. פעילות זו, יוצרת דינמיקה של שיחה אמיתית בה כל אחד מהצדדים תמיד נמצא בחוסר של מידע ומחוייב להגיב.
במקרה זה ולפעילות ספציפית זו, הכלי הטכנולוגי הנו האפשרות היחידה ליצור דינמיקה כזו. לא ניתן לבצע עריכה רטרואקטיבית ושינוי תכוף או מתמיד באמצעים אחרים. 
על בסיס מחשבה זו אני סבור כי לפנינו מקרה קלאסי בו הטכנולוגיה מאפשרת שימוש חדשני ויעיל בעקרונות פדגוגיים מבוססים וותיקים.