כאמור, אני כרגע נמצא בעיצומו של תהליך העושה שימוש בגוגל דוקס בלימודי אנגלית בכיתה ח. ניתן לעיין במאפייני הפעילות בקישורים הבאים. ברשומה זו אדון ברעיון התיאורטי העומד מאחורי הפעילות. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הפדגוגיה של לימוד השפה הזרה הנו "תיאורית השפה כתקשורת (Communicative Language Theory). ניתן לקרוא בהרחבה על התיאוריה בקישור זה. בעיקרון, לאחר שנים בהן התייחסו לשפה כמבנה ארכיטקטוני והפדגוגיה הלמה את התפיסה (תרגול טכני), קמו בלשנים חדשים ובראשם נועם חומסקי וטענו כי השפה הנה תכונה טבעית מולדת אנושית. לא רק שאנו נולדים עימה אלא למידתה היא תוצר של תקשורת ופעילות טבעית. הפדגוגיה של למידת השפה הזרה השתנתה בעקבות שינוי תיאוטי זה. שינוי זה עיקרו היה בניסיון לחקות את תהליך הרכישה הטבעי והכנסתו אל הכיתה. העקרונות המנחים הינם:
- פעילות, תכנים ושימוש בשפה אותנטית ככל האפשר.
- יצירה של פער מידע Information Gap.
פער המידע הנו הבסיס לכל תקשורת משמעותית בין בני אדם. הנוטלים חלק בשיחה למעשה מגשרים על הפערים הקיימים אצל כל אחד מהם דרך תקשורת בה הם מקבלים ומוסרים מידע / ידע חדשים. פעילות הכוללת פער כזה בכיתה הלומדת שפה זרה תהיה לדוגמה: עבודה בזוגות כשכל תלמיד מחזיק תמונה הדומה אך שונה מזו של חברו. באמצעות שיחה על התלמידים לאתר את כל ההבדלים בין התמונות. פעילויות מסוג זה, הוכיחו את עצמן כיעילות מאוד בתהליך רכישת השפה.
מקום בו קשה ליצור פער מידע הוא נושא הכתיבה. ניתן לתמלל שיחות או להעלות פעילות על הכתב. אולם, כתיבה יצירתית כגון חיבור או סיפור היא בדרך כלל משימה אישית. הכלי המתוקשב, קרי הגוגל דוקס מאפשר הרחבה של עקרון פער המידע לתהליך הכתיבה היצירתית. ככלי ווב 2.0 המאפשר אינטראקטיביות, הוא הופך את תהליך הכתיבה לדינאמי, משתנה וללא קו זמן ישר ולינארי. משימת כתיבה בגוגל דוקס הנתנת למספר תלמידים במקביל, יוצרת מצב בו קיים חוסר וודאות תמידי באשר לכתוב. חוסר וודאות זה מייצר עריכה ושינוי מתמיד בטקסט כשהתלמידים עורכים אותו מחדש על מנת שיתאים לשינויים אותם ביצעו תלמידיהם. פעילות זו, יוצרת דינמיקה של שיחה אמיתית בה כל אחד מהצדדים תמיד נמצא בחוסר של מידע ומחוייב להגיב.
במקרה זה ולפעילות ספציפית זו, הכלי הטכנולוגי הנו האפשרות היחידה ליצור דינמיקה כזו. לא ניתן לבצע עריכה רטרואקטיבית ושינוי תכוף או מתמיד באמצעים אחרים.
על בסיס מחשבה זו אני סבור כי לפנינו מקרה קלאסי בו הטכנולוגיה מאפשרת שימוש חדשני ויעיל בעקרונות פדגוגיים מבוססים וותיקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה