בהמשך לפוסט הקודם. שדן בחלוקת התקשורת החברתית לשלוש צורות מרכזיות, נשאלת השאלה, מה יהיו ההשפעות האפשריות על הדינאמיקה הפוליטית חברתית?
בראשית ימי הווב 2.0 ההנחה האוטופית הייתה, שהריבוד החברתית ישתנה מהותית. הנה ההזדמנות של כל אדם להשפיע קטן כגדול. התפיסות הפוליטיות של הובס או סמית אשר סברו כי אחוז קטן של האוכלוסייה, מניע את המערכת מתוך סמכות או כוחות נעלמים, כעומדות בפני שינוי מהותי. הרשת נראתה כפתח למהפכה חברתית ומחשבתית. מספר שנים אחרי הגיעה ההתפכחות. השינוי קיים אך אינו בסדרי גודל כשהיו. נדמה כי לאחר האינרציה ההתחלתית חוזרים בני האדם להתנהל בתבניות החברתיות המוכרות אם כי במישורים אחרים. שלושת צורות ההתקשרות ברשתות החברתיות הן דוגמה טובה לכך.
אם נדמה את צורות ההתקשרות החברתית ברשת לזו המוכרת נראה כי יש לנו תרבות המונים. תרבות ההמון מאופיינת בתנועה המונית באותו הכיוון, התקשרות רגעית וחסרת משמעות עמוקה במובן של אגירת ידע. בהקבלה לרשת החברתית, פייסבוק מאופיין בתכונות אלו. הגל בפייסבוק הוא בדיוק התופעה האמורה. האם נוצר או לא נוצר גל יהיה הקריטריון לקביעת האיכות של המידע/ידע. בתרבות ההמונים יש בידור להמונים. ההמון (כמות) קובע את איכות הידע והמשמעות שלו.
כיצד מתרחשות פעילויות הכוללות תכנים איזוטריים אך יחד עם זאת בעלי משמעות ונחיצות חברתית? מה מקומו של המחקר המדעי, פעילויות בעלות משמעות חברתית פחותה כגון עבודה עם שכבות חלשות? היכן ניתן למצוא ידע שאינו קיים אצל ההמון? לשם כך קיימות ההתקשרויות האחרות.
במה עם כן שונה העולם החדש מזה הישן?
- הגבולות הפיסיים / פוליטיים נמחקים בהקשרים מסוימים. ההתאגדויות האנושיות קיבלו מאפיינים ממוקדי מטרה ספציפית ולא רק לאומית.
- ישנן קבוצות אוכלוסייה חדשות המצטרפות לקבוצות ההשפעה בשל יכולות גבוהות במישור קיום חדש בתרבות האנושית. למעשה שינוי זה הוא תוצר של התרחבות העולם במישור הווירטואלי. התרחבות זו יצרה צורך בתפקידים חדשים במרקם החברתי העולמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה