חפש בבלוג זה

יום שישי, 9 באפריל 2010

על מה ולמה

במהלך חיי הספקתי כבר ללמוד אי אילו דברים על עצמי. ביניהם, למדתי על צורת המחשבה שלי ואופיי הלימודי. לעיתים קרובות עקב מפגש עם אירועים או דברים כאלו ואחרים במהלך היום יום אני נוטה לחשוב בצורה רחבה על ההשפעות והמשמעויות העמוקות שיש לדברים אלו על עולמנו ועלינו. בדרך כלל מחשבות אלו מתחילות לנבוט אך מהלך החיים משאיר אותן בחיתוליהן בשעה שאני ממשיך הלאה. חלקן, מתפתח וצומח בעיקר עקב שילובן במסגרת העבודה והלימודים.
הבלוג הוא כלי והזדמנות לרשום את אותן המחשבות ולתעדן בצורה פומבית. התיעוד הוא קודם כל אישי כלפי עצמי על מנת שאוכל אני להבין ולנתח רפלקטיבית את רעיונותי ומחשבותי. אני מקווה באמצעות תהליך זה להבין את צורת המחשבה שלי ובנוסף, להפוך אותה למובנית יותר ופחות אינטואיטיבית.
הפן השני אותו משרת הבלוג הוא הפומביות. ייתכן שבכל אחד מאיתנו טמון מגלומן תאב פרסום. לא ארחיק לכת ואטען שאני כזה, אולם לא פעם כשאני קורא דברי הבל על גבי המדיה הרשמית אני תוהה מדוע דווקא אותו אדם זכה לבמה ובמה דעתו עדיף על שלי או על זו של כל אחד אחר לצורך העניין.
הבלוג והרשת מספקת הזדמנות לכל אחד להשמיע את דעתו ולזכות לחשיפה רחבה ואני בעל הרבה דעות. אני מתכוון לפרסם אותן ומקווה לקבל עליהן תגובות. בדרך כלל אני נוטה להביע את דעותי בצורה מאד נחרצת ולעיתים אף מעוררת תרעומת. אני עושה זאת גם משום שזה אופיי אך גם משום שזו שיטת טיעון המזמינה תגובה ווכחנית ועשוייה לעורר דיון רציני בו אחרים תוקפים את עמדותי. אני לא מחפש הסכמה כמו שאני מחפש את החללים והטעויות בדברי. לתלמידי אני אומר, ואני אף מחזיק בדעה זו, שלמידה אמיתית מגיעה מתוך השגיאה והטעות והבנתן. על כן אני מזמין את כל קוראי להגיב ולהתווכח אם דברי או להוסיף עליהם.
קריאה מהנה!
נדב 

אין תגובות: