על היתרונות של עבודה שיתופית לומד כל סטודנט לחינוך במסגרת הקורסים לתורת ההוראה. יחד עם זאת במעבר לעבודה שיתופית במרחב הדיגיטלי משהו מתפספס. יש לי מספר מחשבות ותובנות לגבי הגורמים לכך. לדעתי לבעיה שלושה ראשים שונים העומדים בבסיסה. הגורמים הם: תרבותיים, פסיכולוגיים ופדגוגיים.
תרבותי פסיכולוגי: אף אחד מאיתנו לא היה חולם לקחת שני תלמידים שונים, ללא היכרות מוקדמת ביניהם ולשים אותם בחדר אחד למשך שבוע עם משימה לימודית ולצפות לקבל תוצר בעל ערך. יתרה מכך, בא נדמיין שלאחד יש ריח גוף לא נעים או שאחד ביישן בצורה קיצונית וכו...
אין זה סביר כי התלמידים ירגישו בנוח או יצליחו לתקשר אך למרות זאת אנו מצפים מהם לעשות כך במרחב הדיגיטלי. ציפייה זו נובעת מהפערים התרבותיים בינינו לבינם. כמהגרים דיגיטליים אנו לא רואים את הסביבה המתוקשבת כחלק מן העולם בעוד תלמידינו מתייחסים אליה כחלק בלתי נפרד. לכן, אנחנו מצפים מה"נס" הטכנולוגי ליצור חיבור מיידי בעוד שמבחינתם הם הושמו במצב לא נעים. אצל ילדי מהגרים בעולם ה"אמיתי" זה נקרא "ההורים הביכו אותי".
צריך להתייחס בצורה מאוד רצינית לפסיכולוגיה של השיתופיות ברשת ולשלבי ההסתגלות הנפשיים של התלמיד לעבודה השיתופית. המחקר מאפיין את המפגש הראשוני כחרדתי ונמנע (Lin & Kelsey, 2009). יסודות אלו הם הבסיס לכל למידה וכשם שלא היינו מצפים מילדי כיתה א להיכנס לבית הספר ולדעת מה עושים כך נכון גם לגבי המרחב המתוקשב. העובדה שתלמידים הם בעלי אוריינות טכנולוגית גבוהה עדיין אינה עושה אותם לתלמידים טכנולוגיים כשם שכל אדם רוכש שפה בקלות אך רובנו צריכים ללמוד שפה זרה.
פדגוגי: הבסיס התיאורטי ללמידה שיתופית מסורתית היה יצירת תשתית מתאימה ללמידה כזו בכיתה. לתשתית מספר מרכיבים הכרחיים. הראשון הוא חיברות. כל כיתת לימוד מורכבת מתלמידים אשר מכירים אחד את השני. היכרות זו מאפשרת להם להכיר את נקודות החזקה והחולשה ההדדיות וכך ליצור מערך למידה שיתופית עם דינאמיקה טובה. המרכיב השני הוא מומחיות. המורה מייצר פערים בים השותפים על ידי העובדה שכל אחד מהם מחזיק בידע אחר. על ידי כך ניתן ליצור תהליך שבסופו תוצר הגדול מסכום חלקיו.
לסיכום אומר כי הבעייה העיקרית בלמידה שיתופית ברשת היא המעבר הלא שלם של תפיסות ההוראה. הציפייה שהטכנולוגיה תחפה ותחליף יסודות אנושיים מוטעית מיסודה. יצירת תהליך למידה שיתופי היא קודם כל עבודה הוראתית חברתית. הטכנולוגיה מאפשרת עבודה יעילה, מקיפה ומשכילה הרבה יותר אולם רק בהינתן תנאים פדגוגיים מתאימים.
מקורות:
תרבותי פסיכולוגי: אף אחד מאיתנו לא היה חולם לקחת שני תלמידים שונים, ללא היכרות מוקדמת ביניהם ולשים אותם בחדר אחד למשך שבוע עם משימה לימודית ולצפות לקבל תוצר בעל ערך. יתרה מכך, בא נדמיין שלאחד יש ריח גוף לא נעים או שאחד ביישן בצורה קיצונית וכו...
אין זה סביר כי התלמידים ירגישו בנוח או יצליחו לתקשר אך למרות זאת אנו מצפים מהם לעשות כך במרחב הדיגיטלי. ציפייה זו נובעת מהפערים התרבותיים בינינו לבינם. כמהגרים דיגיטליים אנו לא רואים את הסביבה המתוקשבת כחלק מן העולם בעוד תלמידינו מתייחסים אליה כחלק בלתי נפרד. לכן, אנחנו מצפים מה"נס" הטכנולוגי ליצור חיבור מיידי בעוד שמבחינתם הם הושמו במצב לא נעים. אצל ילדי מהגרים בעולם ה"אמיתי" זה נקרא "ההורים הביכו אותי".
צריך להתייחס בצורה מאוד רצינית לפסיכולוגיה של השיתופיות ברשת ולשלבי ההסתגלות הנפשיים של התלמיד לעבודה השיתופית. המחקר מאפיין את המפגש הראשוני כחרדתי ונמנע (Lin & Kelsey, 2009). יסודות אלו הם הבסיס לכל למידה וכשם שלא היינו מצפים מילדי כיתה א להיכנס לבית הספר ולדעת מה עושים כך נכון גם לגבי המרחב המתוקשב. העובדה שתלמידים הם בעלי אוריינות טכנולוגית גבוהה עדיין אינה עושה אותם לתלמידים טכנולוגיים כשם שכל אדם רוכש שפה בקלות אך רובנו צריכים ללמוד שפה זרה.
פדגוגי: הבסיס התיאורטי ללמידה שיתופית מסורתית היה יצירת תשתית מתאימה ללמידה כזו בכיתה. לתשתית מספר מרכיבים הכרחיים. הראשון הוא חיברות. כל כיתת לימוד מורכבת מתלמידים אשר מכירים אחד את השני. היכרות זו מאפשרת להם להכיר את נקודות החזקה והחולשה ההדדיות וכך ליצור מערך למידה שיתופית עם דינאמיקה טובה. המרכיב השני הוא מומחיות. המורה מייצר פערים בים השותפים על ידי העובדה שכל אחד מהם מחזיק בידע אחר. על ידי כך ניתן ליצור תהליך שבסופו תוצר הגדול מסכום חלקיו.
לסיכום אומר כי הבעייה העיקרית בלמידה שיתופית ברשת היא המעבר הלא שלם של תפיסות ההוראה. הציפייה שהטכנולוגיה תחפה ותחליף יסודות אנושיים מוטעית מיסודה. יצירת תהליך למידה שיתופי היא קודם כל עבודה הוראתית חברתית. הטכנולוגיה מאפשרת עבודה יעילה, מקיפה ומשכילה הרבה יותר אולם רק בהינתן תנאים פדגוגיים מתאימים.
מקורות:
1.
Lin, H., & Kelsey, K. D. (2009).
Building a Networked Environment in Wikis: The Evolving Phases of Collaborative
Learning in a Wikibook Project. Journal of Educational Computing Research,
40(2), 145-169. Retrieved on May 18th, 2011 from EBSCOhost.
2 תגובות:
מאמר מעניין, מפורט וענייני.
שאפו על הפוסט!!
הוסף רשומת תגובה