חשיבה יצירתית מה זה והאם ניתן ללמדה?

בואו ונפתח בהגדרה פשוטה. יצירתיות היא תכונה אנושית בסיסית הקיימת בכל אדם בעל קישורי שפה בסיסיים. הבלשן נועם חומסקי הגה את תאוריית הדקדוק האוניברסלי. נקודת המפתח בתיאוריה היא יכולתו של כל אדם לייצר יחידות משמעות בשפה שהנן חדשות ומקוריות. אם השפה היא ייצוג של המחשבה, אזי כל אדם הוא יצירתי במידה כזו או אחרת. אם נסכים כי התבנית / יכולת של החשיבה היצירתית היא תכונה אנושית בסיסית המסקנה תהיה שההבדלים בין יצירתיות לאי יצירתיות הוא הבדל איכותי. כלומר, ישנם אנשים, צורות מחשבה או ביטויים אנושיים אותם אנו מחשיבים כיצירתיים וכאלו שלא. מכאן נובע שגם היצירתיות היא הגדרה תלוית תרבות והקשר ואינה אובייקטיבית.

דעתי לגבי היצירתיות והמחשבה האנושית ככלל היא, שהמיינד האנושי נבדל ביכולתו להפשיט ולקנקרט מחשבות. במפגש עם המציאות האדם חווה דרך חושיו אוסף של פרטים ומידע. את הענן המופשט הוא מכניס לתוך סיפור מציאות קונקרטי. ההומור שמאפיין במידת מה יצירתיות בנוי על המנגנון הזה דרך העובדה שהוא מקנקרט את הפרטים לתפיסת מציאות אחרת (יצירתית מפתיעה). דוג: איך מכניסים 4 פילים למכונית משפחתית? המציאות המוכרת -- קונקרטית טוענת בלתי אפשרי או מחפשת תבנית מתאימה. התשובה הידועה ייצרה משהו חדש ולכן מפתיע - מצחיק.

תפיסה זו לגבי המחשבה תניב מסקנה חלקית לגבי השאלה האם ניתן ללמד יצירתיות. ראשית, יצירתיות בשלב הראשון היא ללמוד לפרק את הקונקרטי לחלקיו - למופשט קרי חשיבה ביקורתית. השלב השני והוא הבעייתי יהיה להרכיבה מחדש באופן בלתי צפוי. לעיתים ההבדל בין האידיוט המשוגע והגאון הוא דק ביותר.

הדרך היחידה ללמד ולייצר חשיבה יצירתית תהיה הצגת בעיות נטולות פתרון אשר ייצרו תהליך אינסופי של הפשטה והרכבה של נתונים. בעיות אלו הנן בעיות פילוסופיות עתיקות שעומדות בבסיס הניעה האנושית להתפתח כגון הבעיה הפסיכופיסית, המידה הטובה ועוד רבות. החידוד והעמידה מול שאלות אשר מייצרות חשיבה אינסופית מחזקת ומשכללת את המנגנון היצירתי.

אף על פי כל האמור לעיל, לא כל אחד יסתקרן, יוכל או ירצה להגיע לתהליכי מחשבה כאלו. למרות היותה של החשיבה היצירתית תכונה אנושית, הקיום היומיומי מצריך קונקרטיזציה תמידית. לא כל מוח יתפתח לכיוונים של יצירתיות שאינה קונקרטית לקיום היומיומי. סבורני שניתן לחדד ולהגביר אצל תלמידים את צורת היכולות לחשוב בצורה קרובה מאוד ליצירתיות אך היצירתיות כשלעצה כפי שהיא מוגדרת תרבותית היא סוג של גאונות ועל כן נמצאת אצל מתי מעט. נראה לי כי האדם היצירתי על פי הגדרה זו חייב שעולמו המופשט יהיה רחב מאוד. יכולת שכלית זו תאפשר לו לבנות תבניות מציאות רבות יותר. ייתכן שהתיאוריה של ד"ר יפה בן עמי אשר טוענת כי המרחב הדיגיטלי הוא הרחבה של המוח - קוגניציה האנושית, עשויה לאפשר העצמה של יכולת זו אם דרך הרחבת הענן המופשט האישי או דרך יצירתיות קבוצתית. זו האחרונה היא תופעה שייתכן והייתה קיימת מאז ומעולם אך לאחר המהפכה הטכנולוגית, כתוצאה ממעבר המידע המהיר בין פרטים בעולם כולו ניתן להבחין בה.