חפש בבלוג זה

יום שלישי, 13 ביולי 2010

שאלת התיקוף - בועה שהתנפצה?

קרל פופר טוען כי מדע, הנו בראש ובראשונה טיעון הכולל בתוכו את אפשרות ההפרכה. במאמר המקושר הוא מדגים כיצד מדעי החברה אינם עומדים בקריטריון זה. לתפיסתי כל אמירה מחקרית/רעיונית אשר אינה עומדת בקריטריון זה הנה אמירה מוטה. אמירה מוטה, אמירה אשר נתונה לדעותיו ותפיסותיו של העומד מאחוריה. נכון הדבר לגבי כל אמירה גם כאשר עומד מאחוריה מוסד או תואר מכובדים ככל שיהיו.
בעולם הווב 2.0 מתאפשרת לנו הצצה אל אותה ההטיה. טענה המועלית, וניתן לראות את מחברה לא כתואר או מוסד, אלא כאדם בעל דעות ברורות מקבלת תיקוף מסוג שונה. בואו ונדמה לעצמנו מחקר שמתבצע על הקשר בין ניסויים בבעלי חיים ליכולותיהם האמפתיות של חוקרים. נניח ותוצאות מחקר זה יטענו כי אנשים הממבצעים ניסויים בבעלי חיים הם בעלי יכולות אמפתיות נמוכות מאלו אשר לא. ובואו ונניח 3 סביבות שונות בהן מתפרסם המחקר:
1. כתב עת אקדמי.
2. בלוג א. - הבלוג נכתב על ידי חוקר שגלישה קצרה ברקע שלו וצפייה בפרופיל שלו ברשתות חברתיות מעלה כי הוא אקטיביסט ידוע למען זכויות בע"ח.
3. בלוג ב. - הבלוג נכתב על ידי חוקר שגלישה קצרה ברקע שלו וצפייה בפרופיל שלו ברשתות חברתיות מראה כי הוא עובד בחברה אשר מבצעת ניסויים בבע"ח.
למי נאמין? מי מוטה ומי לא?
נראה כי בכל הנוגע למדעי החברה ומחקרים אשר אינם מדעיים פרופר(או פופר), יש שינוי מהותי בשאלת התקפות. לדעתי חלק גדול מהצביעות והיומרה שלקחו לעצמם המוסדות האקדמיים (לא כולם) נחשף על ידי הרשת. הרעיון של הפתיחות וחוסר היכולת להסתתר מאחורי השם, שינו משהו מהותי שבעבותיו נדמה כי יש צורך בשינוי בסיס בהגדרות האקדמיות למידע.

אין תגובות: