השפעות של הרשתות החברתיות על משפיעים ומושפעים בחברה

בהמשך לפוסט הקודם. שדן בחלוקת התקשורת החברתית לשלוש צורות מרכזיות, נשאלת השאלה, מה יהיו ההשפעות האפשריות על הדינאמיקה הפוליטית חברתית?

בראשית ימי הווב 2.0 ההנחה האוטופית הייתה, שהריבוד החברתית ישתנה מהותית. הנה ההזדמנות של כל אדם להשפיע קטן כגדול. התפיסות הפוליטיות של הובס או סמית אשר סברו כי אחוז קטן של האוכלוסייה, מניע את המערכת מתוך סמכות או כוחות נעלמים, כעומדות בפני שינוי מהותי. הרשת נראתה כפתח למהפכה חברתית ומחשבתית. מספר שנים אחרי הגיעה ההתפכחות. השינוי קיים אך אינו בסדרי גודל כשהיו. נדמה כי לאחר האינרציה ההתחלתית חוזרים בני האדם להתנהל בתבניות החברתיות המוכרות אם כי במישורים אחרים. שלושת צורות ההתקשרות ברשתות החברתיות הן דוגמה טובה לכך.

אם נדמה את צורות ההתקשרות החברתית ברשת לזו המוכרת נראה כי יש לנו תרבות המונים. תרבות ההמון מאופיינת בתנועה המונית באותו הכיוון, התקשרות רגעית וחסרת משמעות עמוקה במובן של אגירת ידע. בהקבלה לרשת החברתית, פייסבוק מאופיין בתכונות אלו. הגל בפייסבוק הוא בדיוק התופעה האמורה. האם נוצר או לא נוצר גל יהיה הקריטריון לקביעת האיכות של המידע/ידע. בתרבות ההמונים יש בידור להמונים. ההמון (כמות) קובע את איכות הידע והמשמעות שלו.

כיצד מתרחשות פעילויות הכוללות תכנים איזוטריים אך יחד עם זאת בעלי משמעות ונחיצות חברתית? מה מקומו של המחקר המדעי, פעילויות בעלות משמעות חברתית פחותה כגון עבודה עם שכבות חלשות? היכן ניתן למצוא ידע שאינו קיים אצל ההמון? לשם כך קיימות ההתקשרויות האחרות.

במה עם כן שונה העולם החדש מזה הישן?

1.  הגבולות הפיסיים / פוליטיים נמחקים בהקשרים מסוימים. ההתאגדויות האנושיות קיבלו מאפיינים ממוקדי מטרה ספציפית ולא רק לאומית.
2. ישנן קבוצות אוכלוסייה חדשות המצטרפות לקבוצות ההשפעה בשל יכולות גבוהות במישור קיום חדש בתרבות האנושית. למעשה שינוי זה הוא תוצר של התרחבות העולם במישור הווירטואלי. התרחבות זו יצרה צורך בתפקידים חדשים במרקם החברתי העולמי.

אולם, אף על פי כל האמור לעיל, לא נראה כי חלוקת המובילים / מובלים בחברה השתנתה באופן מהותי. עדיין מרבית השוהים ברשת הם פאסיביים בתבנית הגלישה שלהם ונוהים כעדר אחרי מיעוט מוביל. רק שהפעם, האפשרות להפוך למוביל, אינה תלויה בקשר דם אלא ביכולות גבוהות במישור קיום חדש המצריך כשרים חדשים.

שילוב טוויטר וגוגל דוקס בחטיבת הביניים (4)

בשלב זה ניתן לעשות מספר סיכומי ביניים לגבי הפעילות שהתבצעה.
פעילות גוגל דוקס:
התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. כשמאפייני הפעילות הם כדלקמן:

1. נושא הכתיבה חופשי.
2. מינימום 2 כניסות שבועיות.
3. כל תלמיד רשאי לערוך ולתקן את דבריו של חברו.
4. הפעילות כולה מתרחשת מחוץ לשעות הלימודים.

השיקולים מאחורי הגדרות הפעילות היו:

1. יצירת סביבה לשונית דינאמית משתנה ולא צפויה. סביבה זו מעצימה את רכישת השפה.
2. לבדוק את השפעות העבודה בסביבה חדשה על המוטיבציה והעניין של התלמידים.

בנקודת זמן זו ניתן להבחין במספר תופעות שעלו במהלך הפעילות:

• חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד!
• חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות.
• התיקונים והעריכה הלשונית בין השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה.

מנקודת המבט של המורה נתווספו מספר כלים יעילים להוראה מדידה והערכה:

• ישנה אפשרות למעקב מלא על היסטוריית הגרסאות. ניתן להבחין בבירור מי כתב מה ומתי.
• ניתן ליצור אינטראקציה סינכרונית ולא סינכרונית עם הכותבים דרך צ'אט או הערות במסמך.
• ניתן להבחין בטעויות חוזרות או בעיות ברכישת השפה ולהגיע מוכנים וממוקדים לעבודה בבית הספר.

 פעילות טוויטר:

התלמידים התבקשו לצייץ בטוויטר על בסיס יומי (לא כולל שישי ושבת). הציוצים היו צריכים להיות בשפה האנגלית, על פי מבנים דקדוקיים שנלמדו ומעולמם האישי.

תופעות שעלו במהלך הפעילות:

• נוצרו סממנים של תקשורת חברתית כגון שימוש באייקונים, הבעת תחושות ואינטראקציה בין התלמידים.
• לא כל התלמידים הסתדרו עם הממשק של טוויטר.
• לא נוצרה למידה חברתית. התלמידים לא חיקו את צורת הכתיבה של חבריהם הטובים יותר.

מנקודת מבטו של המורה:

• המעקב אחרי הציוצים שקשורים לתוכן הלימודי, אפשר איכון פרטני ומדוייק של בעיות כיתתיות ואישיות ברכישת השפה.
• הממשק מאפשר מתן משוב אישי מיידי על טעויות אך לא הבחנתי בשינוי עקב קבלת המשוב.