עולם חדש מופלא?

תמונת העתיד על פי "עולם חדש מופלא" של האלדוס האקסלי, מציירת עולם המורכב מקאסטות בעלות תפקיד מוגדר ונעדרות מחשבה חופשית. בסוף יום העבודה הן נהנות מבידור המוני פופולרי וחומרים נרקוטיים המקהים את התודעה. באוטופיה זו,מתווי הדרך וקובעי המדיניות הם אלו שאינם מצליחים להתיישר עם הנורמה והכלל. אפלטון, גורס בדומה לתפיסה זו, שההנהגה מיועדת למלך הפילוסוף. אותו אדם הרואה מעבר למה שרואים האנשים שסביבו, הוא ורק הוא בעל הכישורים והיכולת להנהיג את הכלל. בשני המקרים המקריות או אולי התורשה? עומדות בבסיס היותו של אדם בעל כישורים אלו. אין הסבר, במשל המערה של אפלטון, לעובדה כי אדם אחד השתחרר מכבלי התודעה האנושית. האם זה מקרה בלבד?
כעיקרון, הווב 2.0 עומד בניגוד מוחלט לתפיסה זו. בווב 2.0 כל פרט במסכת הקשרים האין סופית, אחראי ליצירת מידע וידע. לא בטוח שאפלטון היה חי בשלום עם קביעה זו. השאלה המהותית היא: האם באמת זהו המצב? האם כל פרט ופרט בעולם הווירטואלי הנו בעל אותה חשיבות או לאו? האם אנו קרובים לחזון של האקסלי בו ישנם מתי מעט בעלי תרומה מכרעת או לזה של טימותי לירי בו נחצים הגבולות והמציאות משטתחת למציאות נטולת הירארכיה?
כשאני צופה בילדים ומעשיהם במרחב הווירטואלי, אני מגיע למסקנה כי לא השתנה הרבה. תרבות ההמונים הפופולרית מוצאת את דרכה לרשת ואני עוד לא מצליח לראות את תרומתה לידע האנושי המצטבר. יתרה מכך, במבט לעתיד בהגיעם של צרכני הרייטינג לבגרות, תוהה אני מה יתווסף?
אני לא רואה כיצד הווב 2.0 תורם לגדילה באחוז האנשים שמשתמשים בו ליצירת ידע או יצירת כיוון בעולם. אני כן רואה כיצד מואצים תהליכים אלו אך רק משום הגידול במהירות בהם נוצרים קשרים בתוך אותה קבוצה.
כיצד ניתן דרך החינוך להביא להרחבה של אותה קבוצה, זו השאלה המהותית של המאה ה21.