חפש בבלוג זה

יום רביעי, 6 באפריל 2011

חשיבה יצירתית מה זה והאם ניתן ללמדה?

בואו ונפתח בהגדרה פשוטה. יצירתיות היא תכונה אנושית בסיסית הקיימת בכל אדם בעל קישורי שפה בסיסיים. הבלשן נועם חומסקי הגה את תאוריית הדקדוק האוניברסלי. נקודת המפתח בתיאוריה היא יכולתו של כל אדם לייצר יחידות משמעות בשפה שהנן חדשות ומקוריות. אם השפה היא ייצוג של המחשבה, אזי כל אדם הוא יצירתי במידה כזו או אחרת. אם נסכים כי התבנית / יכולת של החשיבה היצירתית היא תכונה אנושית בסיסית המסקנה תהיה שההבדלים בין יצירתיות לאי יצירתיות הוא הבדל איכותי. כלומר, ישנם אנשים, צורות מחשבה או ביטויים אנושיים אותם אנו מחשיבים כיצירתיים וכאלו שלא. מכאן נובע שגם היצירתיות היא הגדרה תלוית תרבות והקשר ואינה אובייקטיבית.
דעתי לגבי היצירתיות והמחשבה האנושית ככלל היא, שהמיינד האנושי נבדל ביכולתו להפשיט ולקנקרט מחשבות. במפגש עם המציאות האדם חווה דרך חושיו אוסף של פרטים ומידע. את הענן המופשט הוא מכניס לתוך סיפור מציאות קונקרטי. ההומור שמאפיין במידת מה יצירתיות בנוי על המנגנון הזה דרך העובדה שהוא מקנקרט את הפרטים לתפיסת מציאות אחרת (יצירתית מפתיעה). דוג: איך מכניסים 4 פילים למכונית משפחתית? המציאות המוכרת -- קונקרטית טוענת בלתי אפשרי או מחפשת תבנית מתאימה. התשובה הידועה ייצרה משהו חדש ולכן מפתיע - מצחיק.
תפיסה זו לגבי המחשבה תניב מסקנה חלקית לגבי השאלה האם ניתן ללמד יצירתיות. ראשית, יצירתיות בשלב הראשון היא ללמוד לפרק את הקונקרטי לחלקיו - למופשט קרי חשיבה ביקורתית. השלב השני והוא הבעייתי יהיה להרכיבה מחדש באופן בלתי צפוי. לעיתים ההבדל בין האידיוט המשוגע והגאון הוא דק ביותר.
הדרך היחידה ללמד ולייצר חשיבה יצירתית תהיה הצגת בעיות נטולות פתרון אשר ייצרו תהליך אינסופי של הפשטה והרכבה של נתונים. בעיות אלו הנן בעיות פילוסופיות עתיקות שעומדות בבסיס הניעה האנושית להתפתח כגון הבעיה הפסיכופיסית, המידה הטובה ועוד רבות. החידוד והעמידה מול שאלות אשר מייצרות חשיבה אינסופית מחזקת ומשכללת את המנגנון היצירתי.
אף על פי כל האמור לעיל, לא כל אחד יסתקרן, יוכל או ירצה להגיע לתהליכי מחשבה כאלו. למרות היותה של החשיבה היצירתית תכונה אנושית, הקיום היומיומי מצריך קונקרטיזציה תמידית. לא כל מוח יתפתח לכיוונים של יצירתיות שאינה קונקרטית לקיום היומיומי. סבורני שניתן לחדד ולהגביר אצל תלמידים את צורת היכולות לחשוב בצורה קרובה מאוד ליצירתיות אך היצירתיות כשלעצה כפי שהיא מוגדרת תרבותית היא סוג של גאונות ועל כן נמצאת אצל מתי מעט. נראה לי כי האדם היצירתי על פי הגדרה זו חייב שעולמו המופשט יהיה רחב מאוד. יכולת שכלית זו תאפשר לו לבנות תבניות מציאות רבות יותר. ייתכן שהתיאוריה של ד"ר יפה בן עמי אשר טוענת כי המרחב הדיגיטלי הוא הרחבה של המוח - קוגניציה האנושית, עשויה לאפשר העצמה של יכולת זו אם דרך הרחבת הענן המופשט האישי או דרך יצירתיות קבוצתית. זו האחרונה היא תופעה שייתכן והייתה קיימת מאז ומעולם אך לאחר המהפכה הטכנולוגית, כתוצאה ממעבר המידע המהיר בין פרטים בעולם כולו ניתן להבחין בה.

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

סיכום תקופה

פוסט זה מסכם את תקופת הלימודים, אך מקווה אני כי אינו האחרון. בראייה רפלקטבית על תקופת הלימודים אני יכול לזהות השפעות משמעותיות שהיו לה על תפיסותי ואישיותי. ראשית, ואולי חשוב מכל, לימודי התואר הצליחו להסיר מעלי את המיאוס שחשתי כלפי האקדמיה בארץ לאחר שביליתי 6 שנים במסגרותיה השונות. החוג בו למדתי נתן תכנים מעניינים, מעשירים, רלוונטיים ועדכניים וזאת באופן פרגמטי ולא מתפשר. אני מסיר את הכובע בפני ראש החוג הד"ר גילה קורץ על תצוגה מרשימה של מקצוענות שנדיר לראות במחוזותינו.
דווקא בשל הרקע של לימודי הפילוסופיה ממנו הגעתי, התכנים אליהם נחשפתי גרמו לי לחשוב מחדש על תפיסות רבות בהן החזקתי. לדעתי, ואף הרבתי לכתוב על כך בבלוג, כל תחומי החיים והמחשבה מצריכים חשיבה ובנייה מחדש על מנת להתאימם למציאות המרושתת של העולם הפוסט מודרני. כאנשי חינוך שומה עלינו להבין מציאות זו או לפחות את מצבנו הקיומי בתוכה, וזאת על מנת שאכן נוכל לחנך. צוות המורים בחוג סיפק לי גירוי מחשבתי דרך דיאלוגים וקונפליקטים רבים וכפי שאמרתי, בחלומי כך תיארתי לי את האקדמיה.
בכתיבתי הראשונה בבלוג זה דיברתי על התיעוד של המחשבות החולפות בראשי וזרעי הרעיונות אותם אני מבקש לזרוע. אני סבור שהבלוג מילא את ציפיותי באופן מלא. אמנם טרם זכיתי לחשיפה עליה דיברתי אך הדינאמיקה של הגל האינטרנטי עדיין רחוקה מבינתי. יחד עם זאת, אני כבר שם, על הרשת ומה זה אומר עלי ברמת הפסיכולוגיה האישית אני עוד מברר...  

יום שישי, 11 בפברואר 2011

מבנה הארגון העתידי (האדם כתחנת ממסר)

ברשומה זו אני מעוניין לעסוק במבנה הארגוני העתידי ובשיקולים האמורים להנחות את בנייתו. כפי שהתייחסתי בעבר, ישנן 3 שיטות ניהול ידע המתקיימות במקביל ומשלימות האחת את השנייה. השוויתי בין הראיה הכוללת של מערכת המורכבת משלושת התפיסות למבנה המוח. בבואנו לברוא מבנה ארגוני חדש, עלינו לנסות לדמות מבנה זה ככל שניתן. כלומר, ארגון יעיל בעבודתו יקיים את שלושת סוגי ההתקשרות בתוכו וכך יאפשר פעילות יעילה בתקשורת הפנים ארגונית (חשיבה ולמידה), ארגון וסידור המידע והידע (זיכרון) ובתקשורת אל מקורות חיצוניים. הפרט האחרון החסר בתצרף האמור הוא תחנת הממסר בין המחשבים קרי האדם. מהן התכונות הנדרשות מעובד בארגון שכזה על מנת שיהווה גורם המייעל ותורם לארגון?
הפונקציה המרכזית אותה עליו לקיים היא ההתקשרות אל חבריו מתוך הארגון ומחוץ. עליו לשלוט בכל צורות ההתקשרות האינטרנטיות על מנת שצבירת הידע וביצועי הארגון ישתפרו. ד"ר אלון הסגל אפיין את אותו עובד כעובד הידע. אפיונים אלו מצריכים שינוי כולל בשטות חיפוש ואיתור עובדים. החיפוש יהיה מבוסס על כישורים מוכחים בתפקוד חברתי מתוקשב ולאו דווקא על הכשרה מקצועית. חברת IBM מחפשת עובדים גם בקהילות של גיימרים שהוכיחו עצמם בתחומים אלו לדוגמה. ניתן לצפות כי מגמה זו תתחזק בעתיד הקרוב.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

גוגל דוקס ולמידת שפה זרה

כאמור, אני כרגע נמצא בעיצומו של תהליך העושה שימוש בגוגל דוקס בלימודי אנגלית בכיתה ח. ניתן לעיין במאפייני הפעילות בקישורים הבאים. ברשומה זו אדון ברעיון התיאורטי העומד מאחורי הפעילות. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הפדגוגיה של לימוד השפה הזרה הנו "תיאורית השפה כתקשורת (Communicative Language Theory). ניתן לקרוא בהרחבה על התיאוריה בקישור זה. בעיקרון, לאחר שנים בהן התייחסו לשפה כמבנה ארכיטקטוני והפדגוגיה הלמה את התפיסה (תרגול טכני), קמו בלשנים חדשים ובראשם נועם חומסקי וטענו כי השפה הנה תכונה טבעית מולדת אנושית. לא רק שאנו נולדים עימה אלא למידתה היא תוצר של תקשורת ופעילות טבעית. הפדגוגיה של למידת השפה הזרה השתנתה בעקבות שינוי תיאוטי זה. שינוי זה עיקרו היה בניסיון לחקות את תהליך הרכישה הטבעי והכנסתו אל הכיתה. העקרונות המנחים הינם:

  1. פעילות, תכנים ושימוש בשפה אותנטית ככל האפשר.
  2. יצירה של פער מידע Information Gap.
פער המידע הנו הבסיס לכל תקשורת משמעותית בין בני אדם. הנוטלים חלק בשיחה למעשה מגשרים על הפערים הקיימים אצל כל אחד מהם דרך תקשורת בה הם מקבלים ומוסרים מידע / ידע חדשים. פעילות הכוללת פער כזה בכיתה הלומדת שפה זרה תהיה לדוגמה: עבודה בזוגות כשכל תלמיד מחזיק תמונה הדומה אך שונה מזו של חברו. באמצעות שיחה על התלמידים לאתר את כל ההבדלים בין התמונות. פעילויות מסוג זה, הוכיחו את עצמן כיעילות מאוד בתהליך רכישת השפה.
מקום בו קשה ליצור פער מידע הוא נושא הכתיבה.  ניתן לתמלל שיחות או להעלות פעילות על הכתב. אולם, כתיבה יצירתית כגון חיבור או סיפור היא בדרך כלל משימה אישית. הכלי המתוקשב, קרי הגוגל דוקס מאפשר הרחבה של עקרון פער המידע לתהליך הכתיבה היצירתית. ככלי ווב 2.0 המאפשר אינטראקטיביות, הוא הופך את תהליך הכתיבה לדינאמי, משתנה וללא קו זמן ישר ולינארי. משימת כתיבה בגוגל דוקס הנתנת למספר תלמידים במקביל, יוצרת מצב בו קיים חוסר וודאות תמידי באשר לכתוב. חוסר וודאות זה מייצר עריכה ושינוי מתמיד בטקסט כשהתלמידים עורכים אותו מחדש על מנת שיתאים לשינויים אותם ביצעו תלמידיהם. פעילות זו, יוצרת דינמיקה של שיחה אמיתית בה כל אחד מהצדדים תמיד נמצא בחוסר של מידע ומחוייב להגיב.
במקרה זה ולפעילות ספציפית זו, הכלי הטכנולוגי הנו האפשרות היחידה ליצור דינמיקה כזו. לא ניתן לבצע עריכה רטרואקטיבית ושינוי תכוף או מתמיד באמצעים אחרים. 
על בסיס מחשבה זו אני סבור כי לפנינו מקרה קלאסי בו הטכנולוגיה מאפשרת שימוש חדשני ויעיל בעקרונות פדגוגיים מבוססים וותיקים.

יום רביעי, 5 בינואר 2011

השפעות של הרשתות החברתיות על משפיעים ומושפעים בחברה

בהמשך לפוסט הקודם. שדן בחלוקת התקשורת החברתית לשלוש צורות מרכזיות, נשאלת השאלה, מה יהיו ההשפעות האפשריות על הדינאמיקה הפוליטית חברתית?
בראשית ימי הווב 2.0 ההנחה האוטופית הייתה, שהריבוד החברתית ישתנה מהותית. הנה ההזדמנות של כל אדם להשפיע קטן כגדול. התפיסות הפוליטיות של הובס או סמית אשר סברו כי אחוז קטן של האוכלוסייה, מניע את המערכת מתוך סמכות או כוחות נעלמים, כעומדות בפני שינוי מהותי. הרשת נראתה כפתח למהפכה חברתית ומחשבתית. מספר שנים אחרי הגיעה ההתפכחות. השינוי קיים אך אינו בסדרי גודל כשהיו. נדמה כי לאחר האינרציה ההתחלתית חוזרים בני האדם להתנהל בתבניות החברתיות המוכרות אם כי במישורים אחרים. שלושת צורות ההתקשרות ברשתות החברתיות הן דוגמה טובה לכך.
אם נדמה את צורות ההתקשרות החברתית ברשת לזו המוכרת נראה כי יש לנו תרבות המונים. תרבות ההמון מאופיינת בתנועה המונית באותו הכיוון, התקשרות רגעית וחסרת משמעות עמוקה במובן של אגירת ידע. בהקבלה לרשת החברתית, פייסבוק מאופיין בתכונות אלו. הגל בפייסבוק הוא בדיוק התופעה האמורה. האם נוצר או לא נוצר גל יהיה הקריטריון לקביעת האיכות של המידע/ידע. בתרבות ההמונים יש בידור להמונים. ההמון (כמות) קובע את איכות הידע והמשמעות שלו.
כיצד מתרחשות פעילויות הכוללות תכנים איזוטריים אך יחד עם זאת בעלי משמעות ונחיצות חברתית? מה מקומו של המחקר המדעי, פעילויות בעלות משמעות חברתית פחותה כגון עבודה עם שכבות חלשות? היכן ניתן למצוא ידע שאינו קיים אצל ההמון? לשם כך קיימות ההתקשרויות האחרות.
במה עם כן שונה העולם החדש מזה הישן?
  1.  הגבולות הפיסיים / פוליטיים נמחקים בהקשרים מסוימים. ההתאגדויות האנושיות קיבלו מאפיינים ממוקדי מטרה ספציפית ולא רק לאומית.
  2. ישנן קבוצות אוכלוסייה חדשות המצטרפות לקבוצות ההשפעה בשל יכולות גבוהות במישור קיום חדש בתרבות האנושית. למעשה שינוי זה הוא תוצר של התרחבות העולם במישור הווירטואלי. התרחבות זו יצרה צורך בתפקידים חדשים במרקם החברתי העולמי.
אולם, אף על פי כל האמור לעיל, לא נראה כי חלוקת המובילים / מובלים בחברה השתנתה באופן מהותי. עדיין מרבית השוהים ברשת הם פאסיביים בתבנית הגלישה שלהם ונוהים כעדר אחרי מיעוט מוביל. רק שהפעם, האפשרות להפוך למוביל, אינה תלויה בקשר דם אלא ביכולות גבוהות במישור קיום חדש המצריך כשרים חדשים.


יום שבת, 1 בינואר 2011

שילוב טוויטר וגוגל דוקס בחטיבת הביניים (4)

בשלב זה ניתן לעשות מספר סיכומי ביניים לגבי הפעילות שהתבצעה.
פעילות גוגל דוקס:
התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. כשמאפייני הפעילות הם כדלקמן:
  1. נושא הכתיבה חופשי.
  2. מינימום 2 כניסות שבועיות.
  3. כל תלמיד רשאי לערוך ולתקן את דבריו של חברו.
  4. הפעילות כולה מתרחשת מחוץ לשעות הלימודים.
השיקולים מאחורי הגדרות הפעילות היו:
  1. יצירת סביבה לשונית דינאמית משתנה ולא צפויה. סביבה זו מעצימה את רכישת השפה.
  2. לבדוק את השפעות העבודה בסביבה חדשה על המוטיבציה והעניין של התלמידים.
בנקודת זמן זו ניתן להבחין במספר תופעות שעלו במהלך הפעילות:
  • חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד!
  • חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות.
  • התיקונים והעריכה הלשונית בין השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה.
מנקודת המבט של המורה נתווספו מספר כלים יעילים להוראה מדידה והערכה:
  • ישנה אפשרות למעקב מלא על היסטוריית הגרסאות. ניתן להבחין בבירור מי כתב מה ומתי.
  • ניתן ליצור אינטראקציה סינכרונית ולא סינכרונית עם הכותבים דרך צ'אט או הערות במסמך.
  • ניתן להבחין בטעויות חוזרות או בעיות ברכישת השפה ולהגיע מוכנים וממוקדים לעבודה בבית הספר.
 פעילות טוויטר:
התלמידים התבקשו לצייץ בטוויטר על בסיס יומי (לא כולל שישי ושבת). הציוצים היו צריכים להיות בשפה האנגלית, על פי מבנים דקדוקיים שנלמדו ומעולמם האישי.
תופעות שעלו במהלך הפעילות:
  • נוצרו סממנים של תקשורת חברתית כגון שימוש באייקונים, הבעת תחושות ואינטראקציה בין התלמידים.
  • לא כל התלמידים הסתדרו עם הממשק של טוויטר.
  • לא נוצרה למידה חברתית. התלמידים לא חיקו את צורת הכתיבה של חבריהם הטובים יותר.
מנקודת מבטו של המורה:
  • המעקב אחרי הציוצים שקשורים לתוכן הלימודי, אפשר איכון פרטני ומדוייק של בעיות כיתתיות ואישיות ברכישת השפה.
  • הממשק מאפשר מתן משוב אישי מיידי על טעויות אך לא הבחנתי בשינוי עקב קבלת המשוב.

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

האם הרשתות החברתיות הן חלקים במכלול גדול יותר?

לאחרונה קראתי פוסט של ד"ר אלון הסגל העוסק במקביליות שיטות הניהול של רשתות חברתיות. הטענה העיקרית היא שתפיסות שונות של ניהול ידע יכולות לחיות במקביל האחת לשניה. ישנן תפיסות הממקדות קהילות ברשת על פי תחומי תוכן, עניין או מטרה, בעוד שרשתות דוגמת פייסבוק סובבות סביב האינטראקציה עצמה המזמנת אפשרויות למשמעות או מטרה.
לדעתי השאלה המתעוררת היא לא האם ניתן שייתקיימו במקביל או האם יש כאן אבולוציה של הרשת, אלא: האם יש כאן מכלול שלם המשרת מבנה על גדול יותר?
בהמשך לפוסט שעסק בהקבלות הרשת והמבנה שלה למוח האנושי, נראה לי כי שלושת הפונקציות אותן מתאר ד"ר הסגל מתקיימות בכפיפה אחת אך לא במקביל אלא כמערכת. מכלל הידע והמידע נבנה ומתפתח באופן יעיל יותר כשיש מבני ידע הירארכיים מחד, כדוגמת הבאזז, ואינטראקציה אינטואיטיבית כדוגמת הפייסבוק מאידך. היסוד של הרצון החופשי או הכוונה מתבטא בצורות האינטראקציה ממוקדות המטרה כדוגמת הדייוספרה. הרי לא מן הנמנע שרבים הם העושים שימוש בכל שלושת המודלים. עובדה זו לבדה די בה כד לייצר אפקט של השלם הגדול מסכום חלקיו.
מה אם שלושת המודלים אינם למעשה מגלמים תחרות תאגידית הנתפסת מנקודת מבטו של הפרט ברשת?
אולי למעשה הם ביטוי אבולוציוני של קונסטרוקט תבוני מתפתח?
האם האדם כיוצר בונה אל המרחב הדיגיטאלי ייצוגים של צורות המחשבה השונות שלו.
תשובתי האינטואיטיבית לשלושת השאלות הללו היא כן.

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

שילוב טוויטר וגוגל דוקס בחטיבת הביניים (3)

כרגע הפעילות נמצאת בהתחלה. מספר דברים ראויים לציון עד כה:
ראשית, ההכנה לקחה זמן ארוך מכפי שצפיתי. היו המון בעיות טכניות של ססמאות ושמות משתמש שנשכחו וחוסר הבנה של הממשק בטוויטר. בנוסף נפתחו מסמכי גוגל דוקס למשימות כתיבה בזוגות.
ההנחיות למשימות הכתיבה והשיקולים מאחוריהן היו:

  1. כתיבה על נושא שיבחר על ידי בני הזוג למשימה - המטרה הייתה ליצור כתיבה חופשית ויצירתית מתוך כתיבה על נושא חופשי.
  2. כתיבה בצבע שונה של כל אחד מבני הזוג - הצבע השונה מאפשר אבחנה בין הכותבים כמו גם זיהוי שלהם את התיקונים שהם מבצעים אחד לשני. כלי זה מסייע ללמידה על ידי זיהוי טעויות כמו גם להערכה וזיהוי בעיות בשפה.
  3. בני הזוג רשאים לתקן ולערוך אחד לשני את הטקסט אך לא למחוק.
  4. אני יכול להוסיף תיקונים והערות

התנהלות הפעילות משביעת רצון. התלמידים מצייצים בטוויטר על בסיס יומי משפטים המתארים את יומם על פי מבנים דקדוקיים שנלמדו. שתי נקודות חוזקה מרכזיות באות לידי ביטוי בפעילות עד כה:

  • מנקודת המבט של המורה, יש זיהוי של בעיות בהפנמת החומר לפני השיעור כמו גם מבט מלא ומקיף על עבודתם של כל התלמידים. מצב זה מאפשר ניהול שיעור יעיל יותר הן מבחינת החיסכון בזמן בדיקת השיעורים והן מבחינת אפקטיביות של הבדיקה.
  • מבחינת התלמיד קיימת למידה חברתית דרך חיקוי עבודתם של התלמידים החזקים יותר.
פעילות הכתיבה בגוגל דוקס עוד בראשיתה אך כבר ניתן לזהות מוטיבציה גבוהה מצד התלמידים שכותבים מעבר למה שנדרש מהם.
לבסוף, יש לציין, את הרחבת מעגל הלמידה אל מחוץ לשעות האנגלית בבית הספר. למעשה יש כאן הרחבה משמעותית של החשיפה לשפה, שהיא יסוד חשוב בפדגוגיה של לימוד שפה זרה.

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

שילוב טוויטר וגוגל דוקס בחטיבת הביניים (2)

בהמשך לרשומה הקודמת, להלן התפתחות העבודה עם כיתות ח. בשבוע הראשון לשנת הלימודים אספתי את הכיתה בחדר המחשבים במטרה לפתוח לכולם חשבונות ב gmail & twitter. המטרות הלימודיות נשארו כשהיו אך בחרתי לעשות שימוש בכלי גוגל ממספר סיבות:

  1. שימוש בגוגל דוקס למטלות כתיבה שיתופיות ואישיות.
  2. ייעול העבודה שלי כמורה בנוגע לבדיקת עבודות ומתן משוב.
  3. שימוש בגוגל דוקס על מנת לעשות מבחני ביית תוך צמצום שעות ההוראה בבית הספר המיועדות לכך וצמצום זמני הבדיקה.
  4. האפשרויות לשילוב כלי גוגל באפליקציות רשת שונות מאפשרות שימוש בכלים נוספים בעתיד.
העבודה עם מחשבי בית הספר הוכיחה את עצמה לבלתי אפשרית. ראשית, המחשבים בעלי זכרון RAM נמוך שאינו מאפשר עבודה יעילה ומהירה עם כלי רשת מורכבים. בנוסף, מאחר ובית הספר מחובר דרך שרת אחד, הכניסות המרובות דרך אותו השרת מזוהות כהתקפה ונחסמות. ניתן למוד מכך על חוסר העדכניות של בתי הספר לא רק ברמת החומרה (יכולות המחשבים) אל אף ברמת המחשבה. חיבורי האינטרנט ודרכי החיבור אינם מתאימים לעבודה נפרדת אינדיווידואלית.
חודש לתוך שנת הלימודים נרשמה הקבוצה ל - gmail ול - טוויטר. כעת נשלחה להם דרך המייל הדרכה אודיו ויזואלית לגבי הצטרפות לרשימת הקבוצה בטוויטר. ההמשך יהיה השגת מטרות הביצוע וההוראה דרך שימוש במייל והדרכות מסוג זה ללא שימוש בזמן ההוראה במסגרת בית הספר.

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

על רשתות חברתיות, המוח האנושי ועתיד הרשת

במאה ה - 18 חלה תפנית משמעותית בפילוסופיה המערבית. הפילוסוף עמנואל קאנט עשה את ה"מהפך הקופרניקאי" וקבע שהאדם אינו "תבנית נוף מולדתו" אלא ההיפך הוא הנכון. למעשה הכרתנו את המציאות מוגבלת לתבניות וקטגוריות מסויימות שהעולם חייב להסתדר בתוכן. בראשית המאה ה - 20 הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין קבע שגבולות העולם הם גבולות השפה. אנו יודעים רק את מה שניתן לתאר בצורה לוגית בעזרת השפה. הטענה אותה אני משמיע כאן היא, שהאדם יכול ליצור אם מתוך כוונה ואם מתוך מקרה דברים המצייתים לחוקיות אותה הוא כבר מכיר קרי - תבניות המשקפות את עצמו.
בבואנו לנתח את הרשת מתוך מחשבה זו, איני הראשון המשווה אותה למבנה המוח. מארג של תאים המתקשר ברשת סבוכה ומכיל ידע ומידע. אי מציע להתייחס לתהליך התפתחות המוח האנושי ולהקביל אותו לתהליכים שאו יכולים לזהות ברשת. מהו המוח למעשה? אוסף של תאים המקושרים בינהם במספר רב של תבניות. האות היוצא מן התא הוא חשמלי כמו גם האות המתקבל בתא האחר. אולם, בתווך ביניהם, בסינפסה, האות  העובר הוא כימי. מערכת הקשרים הסבוכה היא זו המכילה את הידע והמידע. היא מתפקדת ביעילות מאחר וקיימים מרכזים שונים השייכים לפעולות שונות ומנגנוני שליטה ובקרה על הקלט, והפלט.
כשמבצעים את ההקבלה לרשת האינטרנט ניתן להבחין בתהליכי התפתחות דומים ולשער מספר השערות לגבי העתיד. הרשת בתחילתה הייתה מנגנון מכני בעיקרו. מערכת הקשרים והניתוב התבססה על מרכזי ידע ומשתמשי קצה שאגרו אותו. התהליכים שהובילו להיווצרות הווב 2.0 הם תהליכים שעיקרם הוא ייעול נקודת החיבור בין המחשבים נקודת חיבור שהיא, בדומה לסינפסה, אורגנית. מה תכלית הייעול? ראשית, בדומה למוח כל תא הוא בעל תפקיד. מעצם ההגדרה הזו, מערכת הופכת למערכת לומדת ומתפתח מאחר ומערכות הקשרים הופכות סבוכות ולומדות. לומדות מעצם הניתוק וחיבור מחדש של קשרים ורשתות במבנים שונים. לדעתי, השלב הבא, כפי שנכתב בפוסט הקודם: אינטילגנציה ממוחשבת ורשתות חברתיות יהיה העלאת האגו האנושי לנקודת החיבור בין המחשבים. העלאה זו מתבצעת בימים אלו דרך רשתות חברתיות שונות. מה עשויה להיות השפעתה ניתן רק לשער.
לדעתי תופעת הרשתות החברתיות תשנה מהותית מבנים חברתיים ופוליטיים. ראשית, הקישור של האגו כפונקציה דרכה מתבצע החיבור בים יחידות המחשב ישפיע על מנועי החיפוש. מנועי חיפוש המושתתים על תוכן וקישור חברתי יהיו השלב הבא בהתפתחות. אם אני איש חינוך המקושר ברשתות חברתיות, ניתן לטוות דרך המייל שלי רשת של קישורים לאנשים ומידע הקשורים אלי מקצועית. דרך חיפוש כזה אני מגיע בצורה יעילה יותר אל המידע אותו אני מחפש.
בעקיפין, תהליך זה של מנועי חיפוש מבוססי תוכן, ייצור את מרכזי התפקוד השונים ומנגנוני הבקרה כפי שקיימים במוח. ראשית, מנועי חיפוש היודעים לזהות תכנים ולקשר אותם לאנשים ודרכם לרשתות של אנשים, יוכלו לייצר בקרה יעילה שאינה מבוססת על זיהוי סינטטי של מילים אלא על ניתוח שבאין מילה אחרת אקרא לו פסיכולוגי. בנוסף הם יוכלו לנתב מידע ביעילות רבה יותר כך ששליפתו תהיה יעילה ומהירה דרך ניתוח של מקור המידע ושיוך שלו למרכז מתאים. כך יווצרו בעקיפין מרכזים שונים המשוייכים לפונקציות שונות של הרשת.
ההשפעה של התפתחות זו על המבנים הכלכליים והפוליטיים תהיה לא פחות ממהפך שלם ומוחלט. בסופו של תהליך לדעתי מבני המקצוע והקריירה הנהוגים היום יישתנו ללא הכר ואדם למעשה יהווה פונקציה עובדת ותורמת במספר ארגונים שונים בו זמנית. יכול להיות אדם שהוא איש חינוך, חובב רכב ובעל רקע בתחומים שונים. קיומו כחלק מרשת עולמית יכול לשרת בתי ספר, חוקרים מוסכים ועוד. הדור שיהיה דומיננטי 15 שנה מהיום כבר מתנהל בצורה כזו בטורנטים, רשתות שיתוף קבצים ורשתות חברתיות. כשדור זה יגיע למסה קריטית, האדם יתרום את עצמו לשמש חלק ממנגנונים מורכבים אשר יאמצו אותו להיות חלק מרשת הידע, מידע ותפוקה שלהם. הוא יתוגמל על היותו חלק מן המערך. בעקיפין ייתרום הדבר לטשטוש של הגבולות בין גופים שונים שהיו מובחנים בעבר. בנוסף, בדומה למוח לא ניתן יהיה לשים את האצבע על המקום המדוייק האחראי לתופעה מסויימת אלא רק על איזור, קבוצת קשרים. ברשת העתידית יהיה ויתור על האגו בעולם הפיסי והאדרתו בזה הוירטואלי.

יום שני, 16 באוגוסט 2010

שילוב טוויטר וגוגל דוקס בחטיבת הביניים.

בשנת הלימודים הקרובה החלטתי לשלב יישום ווב 2.0 בתוכנית הלימודים לכיתות ח' בשפה האנגלית. הכלי שבחרתי לעשות בו שימוש הוא טוויטר מכמה סיבות:
  1. פשטות השימוש - הן למורה והן לתלמיד הכתיבה וההערכה של התוצר הינם פשוטים יחסית.
  2. חיברות - מאחר ומתאפשר לתלמידים לצפות בתוצרים של חבריהם אני מצפה שתיווצר למידה מתוך חיקוי.
  3. קישור ליישומים נוספים - האפשרות לקשר את טוויטר בקלות ליו טיוב, סקרינר ועוד תאפשר הרחבת הלמידה והשימוש.
הרעיון הוא לפתוח חשבון משתמש לכל התלמידים בתחילת השנה, ובמסגרת הפעילויות השוטפות לחייבם לרשום פוסטים שונים הקשורים לתכנים שנלמדו. בשלב מתקדם יותר אף ניתן לקשר לעבודות כגון דיבוב סרטונים דרך טוויטר. הערכת הפוסטים תיעשה על פי דרישות המשימה הספציפית.
מטרות הפעילות הן:
  1. יצירת פלטפורמה טכנולוגית שתרחיב את הלמידה מחוץ לגבולות בית הספר.
  2. שימוש בכלי טכנולוגי אותנטי בשפה האנגלית כאמצעי לשיפור תהליך רכישת השפה.
  3. יצירת חיברות ולמידה מתוך חיקוי בין התלמידים.
  4. העלאת המוטיבציה ללמידה.
  5. הרחבת הפעילות בטוויטר אל מעבר לתוכנית הלימודים. בסעיף זה ייתכן והפעילות בטוויטר תקבל חיים משל עצמה ותלמידים יישתמשו בכלי גם מעבר לתחום הלממידה הצר. פעולות אפשריות בכיוון זה יכולות להיות מעקב של הכיתה אחרי דמויות ציבוריות בעולם דובר האנגלית ואף תקשורת עימם.
הפעילות תחל בתחילת שנת הלימודים בכיתה ח. בחרתי להתחיל עם קבוצה אחת על מנת לראות את משמעויות השילוב.

יום שלישי, 13 ביולי 2010

שאלת התיקוף - בועה שהתנפצה?

קרל פופר טוען כי מדע, הנו בראש ובראשונה טיעון הכולל בתוכו את אפשרות ההפרכה. במאמר המקושר הוא מדגים כיצד מדעי החברה אינם עומדים בקריטריון זה. לתפיסתי כל אמירה מחקרית/רעיונית אשר אינה עומדת בקריטריון זה הנה אמירה מוטה. אמירה מוטה, אמירה אשר נתונה לדעותיו ותפיסותיו של העומד מאחוריה. נכון הדבר לגבי כל אמירה גם כאשר עומד מאחוריה מוסד או תואר מכובדים ככל שיהיו.
בעולם הווב 2.0 מתאפשרת לנו הצצה אל אותה ההטיה. טענה המועלית, וניתן לראות את מחברה לא כתואר או מוסד, אלא כאדם בעל דעות ברורות מקבלת תיקוף מסוג שונה. בואו ונדמה לעצמנו מחקר שמתבצע על הקשר בין ניסויים בבעלי חיים ליכולותיהם האמפתיות של חוקרים. נניח ותוצאות מחקר זה יטענו כי אנשים הממבצעים ניסויים בבעלי חיים הם בעלי יכולות אמפתיות נמוכות מאלו אשר לא. ובואו ונניח 3 סביבות שונות בהן מתפרסם המחקר:
1. כתב עת אקדמי.
2. בלוג א. - הבלוג נכתב על ידי חוקר שגלישה קצרה ברקע שלו וצפייה בפרופיל שלו ברשתות חברתיות מעלה כי הוא אקטיביסט ידוע למען זכויות בע"ח.
3. בלוג ב. - הבלוג נכתב על ידי חוקר שגלישה קצרה ברקע שלו וצפייה בפרופיל שלו ברשתות חברתיות מראה כי הוא עובד בחברה אשר מבצעת ניסויים בבע"ח.
למי נאמין? מי מוטה ומי לא?
נראה כי בכל הנוגע למדעי החברה ומחקרים אשר אינם מדעיים פרופר(או פופר), יש שינוי מהותי בשאלת התקפות. לדעתי חלק גדול מהצביעות והיומרה שלקחו לעצמם המוסדות האקדמיים (לא כולם) נחשף על ידי הרשת. הרעיון של הפתיחות וחוסר היכולת להסתתר מאחורי השם, שינו משהו מהותי שבעבותיו נדמה כי יש צורך בשינוי בסיס בהגדרות האקדמיות למידע.

יום ראשון, 4 ביולי 2010

סביבת ויקי - עבר זמנו בטל קורבנו

לאחרונה נחשפתי לעבודה בסביבת ויקי. למעשה הויקי היא תחילתו של הווב 2.0 מבחינת התפיסה אך לא ברמת הביצוע. ממשק המשתמש ודרך הצגת הידע הם עדיין במובנים רבים ווב 1.0. ראשית, השינוי המהותי בווב 2.0 מתבטא בנגישותו לכל אחד. הווב 2.0 מאפשר לכל אדם לבטא עצמו ולשים את עצמו על הרשת, לעיני כל. דרכי הביטוי החדישות ממחישות זאת בצורה ברורה ראו טוויטר, פייסבוק ורשתות חברתיות בכלל. מאפיין נוסף הוא, דרכי ייצוג היידע שהשתנו אף הן. ידע הפך להיות מיוצג באופן סימבולי (דוד חן, 98) ולדעתי הפך להיות קונסטרוקט משותף של מספר תודעות שונות (פוסט שלי). סביבת הויקי אינה עומדת בקריטריונים אלו. בסביבת הויקי הביטוי האינדיווידואלי נחבא ומצריך התעמקות על מנת להחשף. שאיפתה העקרונית של הסביבה היא להציג את הקונסטרוקט המשותף קרי להציג את האידיאה אולם בעשותה כן היא מפספסת את הנקודה. ביטול האינדווידואל אינו הרעיון מאחורי הווב 2.0. נהפוך הוא, הרעיון הוא שינוי האינדווידואל לקיום דו מימדי הן כקונסטרוקט תודעתי והן כיחיד. בנוסף, הויקי היא בעיקרה ייצוג טקסטואלי במסגרת ממשק המדמה סביבות טקסט מיושנות. ממשק זה לא יכול להיות בעל המשכיות מאחר והדור הבא שאמור להשתמש בו לא ירצה לעשות כן.
בדימוי מעולמנו שלנו דומה הויקי לאותן מכוניות ראשונות בהן רתמו את המנוע לפני העגלה במקום הסוס, בעוד שהווב 2.0 בדימוי זה, יהיה מכונית בעלת 4 גלגלים הגה ומנוע. דעתי היא שסופו להעלם במתכונתו זו.

יום ראשון, 27 ביוני 2010

עולם חדש מופלא?

תמונת העתיד על פי "עולם חדש מופלא" של האלדוס האקסלי, מציירת עולם המורכב מקאסטות בעלות תפקיד מוגדר ונעדרות מחשבה חופשית. בסוף יום העבודה הן נהנות מבידור המוני פופולרי וחומרים נרקוטיים המקהים את התודעה. באוטופיה זו,מתווי הדרך וקובעי המדיניות הם אלו שאינם מצליחים להתיישר עם הנורמה והכלל. אפלטון, גורס בדומה לתפיסה זו, שההנהגה מיועדת למלך הפילוסוף. אותו אדם הרואה מעבר למה שרואים האנשים שסביבו, הוא ורק הוא בעל הכישורים והיכולת להנהיג את הכלל. בשני המקרים המקריות או אולי התורשה? עומדות בבסיס היותו של אדם בעל כישורים אלו. אין הסבר, במשל המערה של אפלטון, לעובדה כי אדם אחד השתחרר מכבלי התודעה האנושית. האם זה מקרה בלבד?
כעיקרון, הווב 2.0 עומד בניגוד מוחלט לתפיסה זו. בווב 2.0 כל פרט במסכת הקשרים האין סופית, אחראי ליצירת מידע וידע. לא בטוח שאפלטון היה חי בשלום עם קביעה זו. השאלה המהותית היא: האם באמת זהו המצב? האם כל פרט ופרט בעולם הווירטואלי הנו בעל אותה חשיבות או לאו? האם אנו קרובים לחזון של האקסלי בו ישנם מתי מעט בעלי תרומה מכרעת או לזה של טימותי לירי בו נחצים הגבולות והמציאות משטתחת למציאות נטולת הירארכיה?
כשאני צופה בילדים ומעשיהם במרחב הווירטואלי, אני מגיע למסקנה כי לא השתנה הרבה. תרבות ההמונים הפופולרית מוצאת את דרכה לרשת ואני עוד לא מצליח לראות את תרומתה לידע האנושי המצטבר. יתרה מכך, במבט לעתיד בהגיעם של צרכני הרייטינג לבגרות, תוהה אני מה יתווסף?
אני לא רואה כיצד הווב 2.0 תורם לגדילה באחוז האנשים שמשתמשים בו ליצירת ידע או יצירת כיוון בעולם. אני כן רואה כיצד מואצים תהליכים אלו אך רק משום הגידול במהירות בהם נוצרים קשרים בתוך אותה קבוצה.
כיצד ניתן דרך החינוך להביא להרחבה של אותה קבוצה, זו השאלה המהותית של המאה ה21.

יום ראשון, 6 ביוני 2010

כמות = איכות מבנה התפיסה האנושי - האינטרנט כמעצב מציאות

הרעיון שכמות היא איכות הוא רעיון בסיסי אנושי. מספיר לראות ילד עומד אובד עצות מול מקרר גלידות ולבסוף בוחר את הכי גדול, כדי להבין שתפיסה זו מושרשת בנו. בהתייחס לווב 2.0, מה היא המציאות אם לא תוצר שיתופי מאסיבי בו הידע הוא למעשה מוסכמה. לפני מספר שנים, בסמינר, עסקתי בנושא הצנזורה באינטרנט. בחרתי לעסוק במנועי סינון אטומטיים המנפים טקסט פוגעני. השאלה הייתה פשוטה ותיאורטית לחלוטין. מה יקרה 25 שנה מהיום, אם מנוע סינון אוטומטי יסיר מהרשת את המילה "כחול"? מה יקרה למציאות? מה יקרה לידע האנושי? האם נראה "כחול"? או שמא משהו אחר?
המסקנה הבלתי נמנעת היא, שבהיווצר מסה קריטית, האינטרנט יכול לשנות מציאות וליצור ידע רק מעצם הכמות ותו לא.